מכירים את זה שאתם מתערבבים עם העיניינים של מישהו אחר ולא יודעים להפריד? שאתם ממשיכים לריב בראש שלכם מריבה שהסתיימה כבר לפני שבועיים? או שאתם ממש בטוחים שמישהו חייב לעשות משהו אחרת וזה מותיר אתכם מתוסכלים ומודאגים?
ואתם יודעים שאתם משלמים בשלוות הנפש שלכם ובאנרגיות שלכם בלנסות לשנות דברים שהם מחוץ לשליטה שלכם, אבל אתם לא יודעים איך לשנות את זה? ושעם כל זה, בעצם אתם יודעים ששלוות הנפש שלכם היא במרחק נגיעה אבל אתם לא מצליחים להגיע אליה? מכירים את זה?
אז שיטת העבודה של ביירון קייטי. התרגול של ה"עבודה" מייצרת מפת דרכים פנימית פשוטה וברורה ומלמדת איך להפריד בין מה ששלנו למה ששל הזולת, להבחין איפה מתחיל ונגמר גזרת השליטה שלנו ואיך לחיות מתוך קבלה וחמלה לזולת ולעצמכם.
שיטת העבודה היא תהליך עדין של חקירה עצמית. המטרה היא לעזור לכם לזהות את דפוסי החשיבה שלכם, ולהכיר את עצמכם. התרגול מייצר מודעות עצמית עמוקה ומאפשר לכם להתנהג מתוך בחירה ולא מתוך אוטומט. התוצאה? יותר שלווה, יותר חופש פעולה מיטיב, יותר קבלה וחיבור לאנשים הקרובים אליכם.
תרגול שיטת העבודה נותן מענה אפקטיבי ומהיר לבלבול, חוסר בטחון, האחזות בעבר, קשיים בתקשורת, כעסים, דפוסי חשיבה מכאיבים ואמונות מגבילות.
הפרוטוקל הוא פשוט
התהליך הוא פשוט ועמוק כאחד:
- זיהוי המחשבות בסיטואציה נתונה
- שאלת ארבע שאלות שעוזרות לברר מה המחשבות האלו עושות לנו
- התנסות בהוויה שמתגלה כשאנחנו פוגשים את עצמינו בלי המחשבות שלנו
- ההיפוכים – הרחבת התודעה, יציאה מאיזור ה"צודק יודע וחכם" למרחבי החמלה, לקיחת אחריות והידיעה החדשה.
אני חווה את שיטת העבודה כיוגה או פילאטיס לנפש. כמו שהגוף לומד להיות חזק וגמיש ואז היומיום נהיה יותר נעים וקל, כך גם החשיבה לומדת להיות קלילה וגמישה והיומיום נהיה יותר קל ונעים.
מתי אני פונה על ה"עבודה"?
שיטת העבודה היא תפיסת עולם. היא עומדת בבסיס הגישה הטיפולית שלי. היא מחלחלת לשיח, להקשבה ולפרפסקטיבה ממנה אני עובדת. הייתי רוצה שכל אחד ואחת יכירו את השיטה, לפחות את העקרונות שלה. מתי נעבוד עם העבודה? כשאתם שבויים בסיפור שמייצר מצוקה, כשאתם בלופ, כשנדרש ומתאפשר שינוי בנקודת המבט, וכשיש מוכנות לוותר על מה שאיתו הגעתם ולאפשר למידע חדש לשנות אתכם.
איך העבודה משתלבת בטיפול?
לפעמים אשלב את ה"עבודה" בשיחה. לפעמים נעצור ונתרגל את ה"עבודה" באופן הקלאסי שלה. לפעמים אפנה אתכם לקרוא ולשמוע כדי לקבל השראה. ותמיד יש לי אוזן לשמוע מתי סיפור הוא כזה שלא משרת אתכם יותר ויוצר נפרדות מעצמכם ומאחרים.
